בלאגן
חשבתי שהיום יתחילו לי חיים חדשים. אז חשבתי... אתמול בלילה המנחה של הפרוייקט ביקש ממני לעשות עוד כמה משימות "פשוטות" שהוא בעצמו לא היה סגור על מה הוא בדיוק רוצה וגם מה שלפני שלושה שבועות שאלתי אותו ספציפית על הנושאים האלו והייתה לו תשובה אחרת לגמרי.
הלכתי לישון עם אבן על הלב. איך אני אספיק את הכל? מה שגם אי צדק גורם לי תמיד למרמור גדול יותר. למה עכשיו נזכרת? ולמה זה תמיד קורה לי שאני נדפקת ככה עם מנחים חופרים כאלה?
הלכתי לישון ב 3 בערך וב 8 בבוקר בעל הדירה התקשר. הוא רק רצה שאני אבוא לצבוע את החדר הקודם שלי מסיבה שלא ברורה (אני קיבלתי אותו מטוויח ללא צבע וכתמים אפורים ריצדו לי כל השנה מול העיניים). אז מה קרה? פרצה מלחמה?
מהבוקר אני בדאון רציני כל הזמן חושבת איך אני אספיק הכל ולמה זה מגיע לי? כדי טיפה להבהיר את המצב אני חייבת לציין שנפלתי על דירה הכי גרועה שקיימת בבאר שבע, שנה שלמה חייתי עם גוקים, עשים במטבח, מזגן מקולקל ומקרר נוזל. פרצו לי לדירה פעם אחת, גנבו לי לפ טופ (מזל שהוא היה של העבודה) וכמעט פרצו בשנית עד שהגנב קלט אותי יושבת בחוץ מעשנת סיגריה. חיינו בקומונה של 5 אנשים והיה לי כל הזמן רע. למה עכשיו אחרי שממש ניסיתי להיות נחמדה ואף פעם לא צרחתי עליו, למה עכשיו הוא יוצא ככה נגדי ומאיים בתביעות? (והאמת שאין לו בכלל קייס פשוט הדברים האלה ממש מכניסים אותי ללחץ על כלום).
בכל מקרה כניראה שעד שאני לא אהיה במטוס ישובה והוא ימריא לו אל על (איסראייר יותר נכון) אני לא אהיה רגועה וכניראה כבר לעולם לא יהיה לי חופש גדול כמו שפינטזתי עד הפנסיה :(


0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית